לאורך פרשיות ספר ויקרא, חז"ל רגישים מאוד למילות הפניה ולכינויים השונים לאדם. ניתן למצוא דרשות על 'נפש כי תקריב' הדנות במילה נפש, או דרשות על הבחירה במילה 'ויקרא' דוקא כפניה למשה. כך גם בתורת המצורע: "אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת…" "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר: אַף הַכְּתוּבִים חָלְקוּ כָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה … המשך לקרוא לשמור על שיח מכבד
כדי להטמיע, העתיקו את כתובת האינטרנט והדביקו באתר וורדפרס
כדי להטמיע, יש להעתיק ולהדביק את הקוד לאתר